קיץ, מחקר ומוזיקה על הבר

בתאריך 3.7.2019 התקיים ערב מעורר השראה של המועדון העסקי אקדמי עם החוקרים של אוניברסיטת תל אביב שכבשו את הכותרות

כוכבי המחקר על הבר בשיחה עם דני קושמרו
כוכבי המחקר על הבר בשיחה עם דני קושמרו

אמנון דיק, נשיא אגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב והמנכ"לית עו"ד עדי אולמרט הזמינו את חברי המועדון העסקי אקדמי לשמוע על החידושים המסעירים במדע עם ארבעה כוכבי מחקר מבריקים וצעירים - בנושאי הלב המודפס (ד"ר אסף שפירא), המלחמה בסרטן (פרופ' רונית סצ'י פאינרו), עטלפים (פרופ' יוסי יובל) ותורשה (פרופ' עודד רכבי), כשאת המפגש הנחה דני קושמרו.

 

לראשונה באירועי המועדון העסקי-אקדמי, השתתף בו גם נשיאה החדש של האוניברסיטה, פרופ' אריאל פורת שסיפר על מחקריו, ועל האחרון שבהם העוסק ב"פרסונליזציה של המשפט", אשר מתעכב כעת, עקב המינוי החדש לנשיאות לפני מספר שבועות.

 

בשיחה עם כוכבי המחקר, הציג ד"ר אסף שפירא את הלב המודפס שעשה כותרות עולמיות רק לאחרונה. שפירא וצוות חוקריו ההצליחו לאחרונה לפצח אתגר משמעותי ביותר ברפואה המודרנית, באמצעות שימוש במדפסת תלת-ממד וברקמות שנלקחו מחולה על מנת להדפיס לב חי. פריצת הדרך הזו הובאה בשקית ניילון קטנטנה בכיסו של אסף ושלף אותה לעיני המצלמות.

 

באירוע שמענו מפי פרופ' רונית סצ'י פאינרו מהמובילות בעולם בתחום הסרטן אשר הצליחה בעזרת צוות המחקר שלה לעצור התפתחות של גידולים סרטניים בעכברים ואף להקטינם. בנוסף, היא פיתחה יחד עם צוות חוקרים שלה נשא ננו-מטרי שמסוגל לאבחן ולטפל בגידולים סרטניים בצורה אפקטיבית, פחות פולשנית וללא תופעות לוואי. "הנשאים שפיתחנו הם בגדלים שבין 20 ל-200 ננו-מטר והם בעצם סוחבים על גבם קוקטייל של תרופות שאותן הנשא משחרר בו זמנית. הדבר הזה יוצר אפקט של סינרגיה, מכיוון שכשהתרופות הללו מגיעות יחד אל הגידול הן עובדות בצורה יותר יעילה". "הדבר השני שהוספנו, הוא מעין חיישן שמאיר באור פלורסנטי ברגע שהוא מגיע לגידול, כך שאני אפילו לא צריכה לדעת איפה הוא נמצא".

 

סצ'י-פאינרו מציינת כי הנשא מסוגל לאתר בכוחות עצמו את האזור החולה, משום שגידול סרטני מאופיין בכלי דם חדשים שנוצרים על מנת להזין אותו. "כלי הדם האלה הם חריריים, והנשא שלנו בעצם מטייל במערכת הדם כך שהוא לא נכנס לשום איבר ומצליח לצאת רק באמצעות כלי הדם הללו. ברגע שאותר הגידול צריך משהו שישחרר את התרופות ויפעיל אותן, אז מצאנו כל מיני גורמי הפעלה, חלבונים מסוימים שנמצאים בריכוז גבוה בגידולים סרטניים, והם משמשים מעין מתג הפעלה שמשחרר את התרופות".

 

לדיון הצטרף חוקר מבריק נוסף - פרופ' יוסי יובל, אשר נימנה עם 30 חוקרי העטלפים היחידים בעולם ובמחקרו האחרון הוא מצא כי העטלפים ניחנו ב'חוש שישי', הוא חוש הסונר (גלי קול המשוגרים ומוחזרים מעצמים מהסביבה), כדי להתמצא ולנוע בסביבה כשחשוך במיוחד. בנוסף יובל והחוקרים שלו במעבדת העטלפים בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב, גילו כי במצבים מסוימים מעדיפים היונקים המעופפים לשלב בין חוש הראייה לחוש הייחודי. באירוע, פרופ' יוסי יובל ניפץ באירוע מיתוסים על עטלפים, "העטלף לא נמשך לשערות בני אדם ולא פונה ימינה כשהוא מגיח ממערה. העטלפות צורחות והעטלפים הרבה יותר שקטים, וכן, בתמורה לאוכל העטלפות נותנות שרותי מין לעטלפים".

 

חוקר נוסף שהשתתף בפאנל הוא פרופ' עודד רכבי, חוקר אפיגנטקיה עסק באחת השאלות הגדולות של המדע בעידן המודרני: היחס בין השפעות התורשה והסביבה על האופן שבו כל יצור חי מתפתח - מחיידק עד אדם. במחקרו האחרון שהתפרסם  בכתב העת המדעי Cell הוא בוחן את רכבי את שאלת הגנטיקה והשפעת הסביבה על התפתחות ייצור חי ואף מצליח להוכיח כי בתולעים מידע שהורים לומדים יכול לעבור בתורשה לצאצאים שלהם. את הבחירה שלו לחקור תולעים מנמק רכבי בעובדה כי אלו חיות רק 3 ימים ולכן קל לערוך עליהן מחקרי תורשה.

 

בין חברי המועדון העסקי-אקדמי ותומכי האוניברסיטה, התורמים למלגות לדוקטורנטים ולדוקטורנטיות באוניברסיטה, הגיעו: ורדה ובועז דותן, מאיר אוזן והדסה פתאל, אבי ונעמי שומר, תמיר גילת וויקי אלון, ליאור רייטבלט, דורון ואורלי אביב, מוטי ורינת כוזהינוף, גליה ויהושוע מאור, דנה ספקטור ויפעת חכמון, ענת לוין, גדעון עמיחי ואחרים.

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע >

 

 

 

למידע נוסע על המועדון העסקי אקדמי >

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>