היסטוריה

היסטוריה של אגודת הידידים
"הצלחת האגודה בגיוס משאבים ותמיכה ציבורית, תלויה במידת נגישותה לאוכלוסיות שונות בקהילה"

תולדות אגודת הידידים

ימיה של אגודת ידידי האוניברסיטה בישראל ארוכים אף מימיה של האוניברסיטה. היא נוסדה בשנת 1954 בשיתוף עיריית תל-אביב-יפו כעמותה עצמאית, ונקראה אגודת ידידי אוניברסיטת תל-אביב-יפו. מטרתה היתה לתמוך בעצם הקמתה של האוניברסיטה, ואחר כך לסייע לה בגיוס משאבים ובתמיכה ציבורית.

 

בעלון הראשון של האגודה, משנת 1956, נכתב: “ביום 27.4.1956 ניתנה לאגודת הידידים ההזדמנות להביא את דבר האוניברסיטה של תל-אביב לפני חוגי הכלכלה והתעשייה בעיר באחת המסבות השבועיות במועדון המסחרי… בהרצאה רבת רושם הכריז דר’ ז. צלטנר, הנשיא התורן של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כי “האוניברסיטה היא עובדה קיימת ורק ספקנות קיצונית יכולה לעורר בעיה במקום שהמציאות הקדימה את פתרונה” (ואמנם הוכרז על יסוד האוניברסיטה שישה שבועות לאחר מכן).

 

אישים בולטים

מאז ביססה האגודה את מעמדה כגוף ציבורי בעל תפקיד חשוב בפיתוח האוניברסיטה, בעיקר הודות לאישים הבכירים שעמדו בראשה מימיה הראשונים: א”ז כהן ז”ל, היו”ר הראשון של האגודה וממייסדיה, מי שהיה יו”ר ומנכ”ל כצט בע”מ; צ. פינקוס, שהיה בין יתר תפקידיו יו”ר הסוכנות; משה פרדיס ז”ל, ממייסדי חברת אמישראגז; דב תדמור, לשעבר מנכ”ל השקעות דיסקונט בע”מ; משה שמיר ז”ל, נשיא חברת האלקטרוניקה “וישיי ישראל”; רעיה יגלום, לשעבר נשיאת ויצ”ו העולמית; ונשיא האגודה הקודם, אלפרד אקירוב, המייסד והיו”ר של חברת אל-רוב (ישראל) בע”מ, מהדמויות הבולטות בקהיליית העסקים הישראלית. אח"כ כיהן כנשיא האגודה, עמוס שפירא, יזם ואיש עסקים, ולאחריו, בקדדנציה של למעלה מעשור, כיהן אמנון דיק, איש עסקים וחבר בדירקטוריונים שונים. כיום עומדת בראשה הגב' יפעת אורון.

 

א”ז כהן מספר בביוגרפיה שפרסם בשנת 1984, כיצד חיים לבנון (ראש עיריית תל-אביב-יפו בשנים 1959-1953) הרצה לפני קבוצת אנשי ציבור ואנשי מסחר, ושטח את בקשתו: “אנחנו רוצים להקים אוניברסיטה לתל-אביב. אני מבקש מכם לעזור לא רק בכסף, אלא גם בפעולות למען הרעיון והשרשתו’”. אגודת הידידים קמה, הוא כותב, אך הקשיים לא אחרו לבוא, ובעיקר נשמעה הטענה ש”מספיקה אוניברסיטה בירושלים ואין צורך במוסד כזה בתל-אביב, ויש גם טכניון ומכון וייצמן למדע”. התנגדות קשה באה מצד לא צפוי: ראש הממשלה דוד בן-גוריון. “התנגדותו הנמרצת מונעת כל סיוע, חומרי ורעיוני, ממשרד החינוך וממוסדות ממשלתיים אחרים… מחליטים (באגודה) להתרים אנשים בסכומים של 5, 10 ו-25 לירות לשנה – כל אחד לפי יכולתו וראות עינו".

 

בשנת 1981 הקים משה שמיר ז”ל את אגודת הידידים החדשה, על מוסדותיה הנוכחיים – אספה כללית, נשיא, מועצה, הנהלה ציבורית ומנכ”ל. היא הפכה מאגודה עות’מאנית לעמותה רשומה, עברה לפעול בקמפוס האוניברסיטה, החלה לקיים פעילות שוטפת, ובזכות ניהולה הנמרץ זכו מפעליה החדשניים, המזוהים אתה היום, להתעניינות הולכת וגוברת.

 

פעילות פוריה

חלקן היחסי של התרומות מישראל שגויסו באמצעות אגודת הידידים, הנהלת האוניברסיטה והסגל, בתוך כלל התרומות של אוניברסיטת תל-אביב, דווח לתורמים בדו”ח פעילות האגודה בשנים 1993-1988, היה גדול מחלקן בכל המוסדות האחרים להשכלה גבוהה; תמיכתן של חברות מסחריות באוניברסיטה הפכה לרבה ביותר, ומרקם היחסים בין הידידים לאוניברסיטה החל לשאת אופי של “יחסים בין שותפים יותר מאשר יחסים בין תורמים למתרימים”. בדו”ח הפעילות הבא, שסיכם את שנות הפעילות 1999-1993 נכתב: “אי אפשר שלא לחוש סיפוק כאשר מסתכלים על היקף התרומות המגויסות במדינות רבות בעולם למען אוניברסיטה תל-אביב, על חלקה של ישראל במאמץ זה בכלל ועל פעילותה של אגודת הידידים בפרט”.

 

דפנה כהן-מינץ, מנהלת האגודה בשנים 2004-1987, אומרת: “רצינו לפתוח את האוניברסיטה לקהילה. יש לאוניברסיטה ספקטרום רחב מאוד של נושאים, ולפיכך יכולת לעניין כל תורם פוטנציאלי בנושא הקרוב ללבו”. רשימות הפרויקטים הנתרמים, בין היתר בסיוע הידידים, מדברות בעד עצמן: בניינים, אגפים, אולמות, מכוני מחקר, קתדרות, קרנות מחקר, מלגות, פרסים, ספריות, תרומות ייעודיות, מפעלי התרמה מיוחדים, אוספים, ארכיונים ועיזבונות.

 

האגודה פותחת את שערי האוניברסיטה לציבור

ב-1988 חנכה האגודה את מפעל המפגשים החודשיים – סדרת הרצאות המתקיימות אחת לחודש בימי שישי בעבור חברי האגודה הדוברים עברית, בהשתתפות בכירי המרצים באוניברסיטה. במקביל יזמה האגודה סדרות של הרצאות לקהל הרחב, שנועדו להציג בפניו את מגוון הנושאים שהאוניברסיטה עוסקת בהם, אשר הכנסותיהן יוחדו לאוניברסיטה. באוקטובר 1990, בעקבות סדרת הרצאות על סין, יצאו כעשרים איש לסיור של שלושה שבועות בסין והיו הישראלים הראשונים שביקרו באוניברסיטת בייג’ינג.

 

בין השנים 2005 – 2018 שימשה סיגל אדר בתפקיד מנכ”לית אגודת הידידים. כאשר נכנסה לתפקידה אמרה: "הצלחת האגודה בגיוס משאבים ותמיכה ציבורית, תלויה במידת נגישותה לאוכלוסיות שונות בקהילה: הקהילה העסקית, בעלי ממון, תורמים פוטנציאליים אחרים ובוגרי האוניברסיטה". אדר, על פי תפישתה, הציעה לתורמים "אפיק השקעה, שותפות ויכולת להשפיע על המחקר, ההוראה וההשכלה הגבוהה בישראל”. בשנות פעילותה של סיגל אדר ניכרה עליה ניכרת בתרומות שגויסו מתורמים ישראלים, תורמים פרטיים, קרנות וגופים עסקיים.

 

האגודה היום

בשנת 2024 נבחרה הגב' יפעת אורון לתפקיד נשיאת אגודת הידידים והמועדון העסקי-אקדמי. יפעת היא חברת חבר הנאמנים של האוניברסיטה וכן בוגרת האוניברסיטה, בעלת תואר תואר MBA במינהל עסקים.

 

יפעת היא שותפה ומנהלת את בלקסטון ישראל. לפני הצטרפותה לבלקסטון שימשה כמנכ"לית לאומיטק. לפני כן, יפעת הייתה שותפה בקרן ורטקס והשקיעה בחברות טכנולוגיה, ולפני כן היתה בנקאית בג'י פי מורגן בניו יורק. לאורך השנים שימשה חברה בדירקטוריונים שונים.

 

בחודש יולי 2018, נבחרה עו"ד עדי אולמרט לשמש כמנכ"ל אגודת הידידים. עדי בעלת ניסיון של 13 שנים בהקמה, ניהול ופיתוח קהילות בוגרים ותורמים, ובעלת עבר עשיר בגיוס משאבים והובלת קמפיינים לגיוס תרומות מבוגרים, תורמים פרטיים וגופים וחברות. 

עדי עבדה כמנהלת ויו"ר ארגון הבוגרים של המרכז הבינתחומי הרצליה. במסגרת תפקידה הקימה וניהלה את קהילת בוגרי הבינתחומי, ביססה רשת קשרים ענפה והובילה מערך פעילות מגוון וערכי עבור הבוגרים. 

עדי השיקה ויזמה את תכנית "מקום בלב"- יוצרים עתיד למען סטודנטים מעוטי יכולת כלכלית.

בוגרת תואר במשפטים ותואר במנהל עסקים בהתמחות בשיווק מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. בעלת תואר M.A. EXECUTIVE במנהל מנהיגות בחינוך, בבית ספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.  

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>