היסטוריה

תולדות אגודת הידידים

ימיה של אגודת ידידי האוניברסיטה בישראל ארוכים אף מימיה של האוניברסיטה. היא נוסדה בשנת 1954 בשיתוף עיריית תל-אביב-יפו כעמותה עצמאית, ונקראה אגודת ידידי אוניברסיטת תל-אביב-יפו. מטרתה היתה לתמוך בעצם הקמתה של האוניברסיטה, ואחר כך לסייע לה בגיוס משאבים ובתמיכה ציבורית.

 

בעלון הראשון של האגודה, משנת 1956, נכתב: “ביום 27.4.1956 ניתנה לאגודת הידידים ההזדמנות להביא את דבר האוניברסיטה של תל-אביב לפני חוגי הכלכלה והתעשייה בעיר באחת המסבות השבועיות במועדון המסחרי… בהרצאה רבת רושם הכריז דר’ ז. צלטנר, הנשיא התורן של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כי “האוניברסיטה היא עובדה קיימת ורק ספקנות קיצונית יכולה לעורר בעיה במקום שהמציאות הקדימה את פתרונה” (ואמנם הוכרז על יסוד האוניברסיטה שישה שבועות לאחר מכן).

 

אישים בולטים

מאז ביססה האגודה את מעמדה כגוף ציבורי בעל תפקיד חשוב בפיתוח האוניברסיטה, בעיקר הודות לאישים הבכירים שעמדו בראשה מימיה הראשונים: א”ז כהן ז”ל, היו”ר הראשון של האגודה וממייסדיה, מי שהיה יו”ר ומנכ”ל כצט בע”מ; צ. פינקוס, שהיה בין יתר תפקידיו יו”ר הסוכנות; משה פרדיס ז”ל, ממייסדי חברת אמישראגז; דב תדמור, לשעבר מנכ”ל השקעות דיסקונט בע”מ; משה שמיר ז”ל, נשיא חברת האלקטרוניקה “וישיי ישראל”; רעיה יגלום, לשעבר נשיאת ויצ”ו העולמית; ונשיא האגודה הקודם, אלפרד אקירוב, המייסד והיו”ר של חברת אל-רוב (ישראל) בע”מ, מהדמויות הבולטות בקהיליית העסקים הישראלית. אח"כ כיהן כנשיא האגודה, עמוס שפירא וכיום עומד בראשה , מר אמנון דיק.

 

א”ז כהן מספר בביוגרפיה שפרסם בשנת 1984, כיצד חיים לבנון (ראש עיריית תל-אביב-יפו בשנים 1959-1953) הרצה לפני קבוצת אנשי ציבור ואנשי מסחר, ושטח את בקשתו: “אנחנו רוצים להקים אוניברסיטה לתל-אביב. אני מבקש מכם לעזור לא רק בכסף, אלא גם בפעולות למען הרעיון והשרשתו’”. אגודת הידידים קמה, הוא כותב, אך הקשיים לא אחרו לבוא, ובעיקר נשמעה הטענה ש”מספיקה אוניברסיטה בירושלים ואין צורך במוסד כזה בתל-אביב, ויש גם טכניון ומכון וייצמן למדע”. התנגדות קשה באה מצד לא צפוי: ראש הממשלה דוד בן-גוריון. “התנגדותו הנמרצת מונעת כל סיוע, חומרי ורעיוני, ממשרד החינוך וממוסדות ממשלתיים אחרים… מחליטים (באגודה) להתרים אנשים בסכומים של 5, 10 ו-25 לירות לשנה – כל אחד לפי יכולתו וראות עינו".

 

בשנת 1981 הקים משה שמיר ז”ל את אגודת הידידים החדשה, על מוסדותיה הנוכחיים – אספה כללית, נשיא, מועצה, הנהלה ציבורית ומנכ”ל. היא הפכה מאגודה עות’מאנית לעמותה רשומה, עברה לפעול בקמפוס האוניברסיטה, החלה לקיים פעילות שוטפת, ובזכות ניהולה הנמרץ זכו מפעליה החדשניים, המזוהים אתה היום, להתעניינות הולכת וגוברת.

 

פעילות פוריה

חלקן היחסי של התרומות מישראל שגויסו באמצעות אגודת הידידים,הנהלת האוניברסיטה והסגל, בתוך כלל התרומות של אוניברסיטת תל-אביב, דווח לתורמים בדו”ח פעילות האגודה בשנים 1993-1988, היה גדול מחלקן בכל המוסדות האחרים להשכלה גבוהה; תמיכתן של חברות מסחריות באוניברסיטה הפכה לרבה ביותר, ומרקם היחסים בין הידידים לאוניברסיטה החל לשאת אופי של “יחסים בין שותפים יותר מאשר יחסים בין תורמים למתרימים”. בדו”ח הפעילות הבא, שסיכם את שנות הפעילות 1999-1993 נכתב: “אי אפשר שלא לחוש סיפוק כאשר מסתכלים על היקף התרומות המגויסות במדינות רבות בעולם למען אוניברסיטה תל-אביב, על חלקה של ישראל במאמץ זה בכלל ועל פעילותה של אגודת הידידים בפרט”.

 

דפנה כהן-מינץ, מנהלת האגודה בשנים 2004-1987, אומרת: “רצינו לפתוח את האוניברסיטה לקהילה. יש לאוניברסיטה ספקטרום רחב מאוד של נושאים, ולפיכך יכולת לעניין כל תורם פוטנציאלי בנושא הקרוב ללבו”. רשימות הפרויקטים הנתרמים, בין היתר בסיוע הידידים, מדברות בעד עצמן: בניינים, אגפים, אולמות, מכוני מחקר, קתדרות, קרנות מחקר, מלגות, פרסים, ספריות, תרומות ייעודיות, מפעלי התרמה מיוחדים, אוספים, ארכיונים ועיזבונות.

 

האגודה פותחת את שערי האוניברסיטה לציבור

ב-1988 חנכה האגודה את מפעל המפגשים החודשיים – סדרת הרצאות המתקיימות אחת לחודש בימי שישי בעבור חברי האגודה הדוברים עברית, בהשתתפות בכירי המרצים באוניברסיטה. במקביל יזמה האגודה סדרות של הרצאות לקהל הרחב, שנועדו להציג בפניו את מגוון הנושאים שהאוניברסיטה עוסקת בהם, אשר הכנסותיהן יוחדו לאוניברסיטה. באוקטובר 1990, בעקבות סדרת הרצאות על סין, יצאו כעשרים איש לסיור של שלושה שבועות בסין והיו הישראלים הראשונים שביקרו באוניברסיטת בייג’ינג.

 

בין השנים 2005 – 2018 שימשה  סיגל אדר בתפקיד מנכ”ל אגודת הידידים. כאשר נכנסה לתפקידה אמרה : הצלחת האגודה בגיוס משאבים ותמיכה ציבורית, , תלויה במידת נגישותה לאוכלוסיות שונות בקהילה: הקהילה העסקית, בעלי ממון, תורמים פוטנציאליים אחרים ובוגרי האוניברסיטה. אדר, על פי תפישתה  הציעה לתורמים : אפיק השקעה, שותפות ויכולת להשפיע על המחקר, ההוראה וההשכלה הגבוהה בישראל”. בשנות פעילותה של סיגל אדר ניכרה עליה ניכרת בתרומות שגויסו מתורמים ישראלים , תורמים פרטיים , קרנות וגופים עסקיים.

 

האגודה היום

בשנת 2012 נבחר מר אמנון דיק  לתפקיד יו"ר אגודת הידידים ויו"ר המועדון העסקי-אקדמי. אמנון הוא חבר חבר הנאמנים של האוניברסיטה. ניהל חברות גדולות במשק. בין היתר שימש כמנכ"ל של קבוצת בזק,  עלית אינטרנשיונל, יפאורה ועוד. הוא איש עסקים וחבר בדירקטוריונים שונים.

 

אמנון דיק הוא היו"ר הראשון של אגודת הידידים שהינו בוגר האוניברסיטה. הוא בעל  תואר ראשון בכלכלה ובתואר שני במינהל עסקים – שניהם מאוניברסיטת תל-אביב.

 

בחודש יולי 2018 , נבחרה עו"ד עדי אולמרט לשמש כמנכ"ל אגודת הידידים. עדי בעלת ניסיון של 13 שנים בהקמה, ניהול ופיתוח קהילות בוגרים ותורמים, ובעלת עבר עשיר בגיוס משאבים והובלת קמפיינים לגיוס תרומות מבוגרים, תורמים פרטיים וגופים וחברות. 

עדי עבדה כמנהלת ויו"ר ארגון הבוגרים של המרכז הבינתחומי הרצליה. במסגרת תפקידה הקימה וניהלה את קהילת בוגרי הבינתחומי, ביססה רשת קשרים ענפה והובילה מערך פעילות מגוון וערכי עבור הבוגרים. 

עדי השיקה ויזמה את תכנית "מקום בלב"- יוצרים עתיד למען סטודנטים מעוטי יכולת כלכלית.

בוגרת תואר במשפטים ותואר במנהל עסקים בהתמחות בשיווק מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. בימים אלו מסיימת תואר M.A. EXECUTIVE במנהל מנהיגות בחינוך, בבית ספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.  

 

דנה רכטמן, מונתה לתפקיד סמנכ"לית פעילות ותוכן של האגודה. היא שמשה בשנים האחרונות כמנהלת הפעילות לקהל יעד של מעל 5,000 איש ומנהלת המועדון העסקי-אקדמי, שמארח בתדירות רבה אישים מרכזיים בציבוריות הישראלית. בשנה האחרונה התארחו במועדון: היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מפכ"ל המשטרה, רב ניצב רוני אלשיך, נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג ועוד.

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive