אוניברסיטת תל אביב נאבקת בנגיף הקורונה באמצעות מחקרים

באוניברסיטת תל אביב פועל כיום הריכוז הגדול בישראל של מדענים בתחום הביו-רפואה, ביניהם 1,400 חוקרים-רופאים מ-17 בתי חולים המסונפים לאוניברסיטה. הקשרים בין האוניברסיטה לבתי החולים מעניקים למחקרים המבוצעים בה הזדמנות ייחודית להגיע מהמעבדה לקליניקה ולהפוך לטכנולוגיות רפואיות ולטיפולים ממשיים.

אוניברסיטת תל אביב נחשבת בכל העולם למרכז מצוינות מוביל בחקר המחלות הנגיפיות והאימונולוגיה. יכולותיה של האוניברסיטה מציבות אותה היום בחזית המאמץ להרחבת ארסנל החיסונים, התרופות והתובנות בנושאי בריאות הציבור, שימנעו ואולי אף ירפאו את מחלת הקורונה. להלן תיאוריהם של חמישה פרויקטים מרגשים ומבטיחים המתקיימים כעת באוניברסיטת תל אביב, שתוקפים את בעיית הקורונה באמצעות שיטות שונות.

איתור נוגדנים אצל אנשים שהחלימו מקורונה לצורכי טיפול וחיסון/ ד"ר נטליה פרוינד, המחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית, ביה"ס לרפואה

מחקרה של ד"ר פרוינד יתמקד בבידודם של נוגדנים מנטרלים ישירות מתורמים ישראלים שחלו בקורונה והחלימו. הנחת המחקר היא שהנוגדנים שפיתחו שורדי המחלה – אותם נוגדנים שאפשרו להם לגבור על הנגיף – יכולים לשמש כטיפולי קו ראשון לחולי קורונה, וכן לפיתוח חיסון למחלה.

ד"ר פרוינד וקבוצתה חקרו עד היום מנגנוני נוגדנים לנטרול נגיף הסארס, שהוא קרוב משפחה של נגיף הקורונה החדש. כעת הם מבקשים לשלב את הידע הרב שצברו עם שיטה חדשנית לבידוד נוגדנים המכונה 'מיון תאי B יחידים'. שיטה זו מאפשרת הפקה של נוגדנים ישירות מתורמים אנושיים - זאת בניגוד לשיטות אחרות המבוססות על נוגדנים מהונדסים או על נוגדנים שנלקחו מבעלי חיים. ניסויים קליניים כבר הראו בעבר כי נוגדנים שבודדו בשיטה זו הינם בטוחים לשימוש ויעילים בחיסול מחוללי המחלה הרלוונטיים.

שותפים חיצוניים: המרכז הרפואי שיבא בתל השומר; המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב); אוניברסיטת בר-אילן; המכון למחקר ביולוגי בישראל.

מטרת המחקר: סינון מחלימי קורונה והפקת תאי B זוכרי-קורונה והנוגדנים שהם מבטאים מדמם של אנשים אלה. בדיקת הפעילות האנטי-נגיפית של נוגדנים חד-שבטיים לקורונה. הערכת יעילותם של הנוגדנים לטיפול ולמניעה של המחלה בעכברים במודל לקורונה.

תוצאות צפויות: הגעה מהירה לשלב הניסויים הקדם-קליניים, פיתוח תרופה המועמדת לטיפול בחולי קורונה, בסיס לפיתוח חיסון לקורונה.

עלות: $250,000 במהלך שנה אחת

שילוב כוחות עם רשויות הבריאות כדי להפחית את ההדבקה/ פרופ' עדי שטרן, המחלקה לחקר התא ואימונולוגיה, הפקולטה למדעי החיים ע"ש וייז

רצפי הגנום של נגיפים מכילים מידע חיוני על אופני ההתפשטות והאבולוציה של הנגיף. באופן ספציפי, נגיפי RNA, כמו זה המחולל את מחלת הקורונה, עוברים אבולוציה מהירה  מאוד וצוברים מוטציות רבות במהלך האבולוציה וההתפשטות שלהם. המעבדה חוקרת את האבולוציה של נגיפי RNA, ומתמחה בשני תחומים עיקריים: א. ריצוף גנומים של נגיפים היישר מדגימות שנלקחו מחולים; ב. ניתוח חישובי ומתמטי של רצפי גנום של נגיפים. בכוונתנו לרתום את המומחיות שלנו כדי להשיג הבנה מעמיקה יותר של מגפת הקורונה בישראל על ידי ריצוף גנומים של נגיפים שיילקחו מקבוצה גדולה של חולי קורונה. לאחר מכן נעביר את המידע הקריטי לקובעי מדיניות ומקבלי החלטות, במטרה לסייע בהשתלטות על המגיפה ולמנוע הדבקות חדשות.

שותפים חיצוניים: הטכניון; המרכז הרפואי שיבא בתל השומר; משרד הבריאות

מטרת המחקר: להשתמש בנתוני ריצוף הגנום כדי לבצע מעקב אחר מגע בין מדביקים לנדבקים; גנומים שיימצאו דומים מאוד זה לזה ככל הנראה מייצגים שרשראות של הדבקה ישירה. שימוש במידע שהתקבל באמצעות ריצופי הגנום כדי להעריך את מספר הנדבקים הכולל.

תוצאה צפויה: סיוע למשרד הבריאות במאמציו השונים: למקד את מהלכי הבידוד, להבין אם קיימים חולים שהם 'מדביקי-על', ולחזות את קצב ההתפשטות או הדעיכה של המחלה.

עלות: $250,000 במהלך שנה אחת

חסימת טקטיקות התחמקות של נגיף הקורונה ומניעת חדירתו לתאים מארחים/ ד"ר אלה סקלן, המחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית, בית הספר לרפואה

ד"ר סקלן וקבוצתה יחקרו את נגיף הקורונה באמצעות שלוש אסטרטגיות עיקריות:
 

1. מניעת כניסת הנגיף לתאים מארחים: החוקרים כבר הצליחו לפענח את המבנה המולקולרי של חלבון מרכזי בו משתמש נגיף הקורונה כדי לחדור לתאים אנושיים. עם זאת, פקטורים אחרים המצויים בתאים המארחים ועשויים להיות חיוניים להדבקה עדיין אינם ידועים. שימוש בטכנולוגיית קריספר (CRISPR) לעריכת הגנום כדי לזהות פקטורים נוספים בתא המארח וגנים רלוונטיים המתווכים את חדירת הנגיף לתא.
2. אינטראקציות בין הנגיף למארח: מחקרים קודמים העלו כי טיפול מקדים באינטרפרון, חלבון המפעיל את התגובה החיסונית, עשוי להיות יעיל במניעת הדבקה. עם זאת, בשלבים מאוחרים יותר קטנה השפעת האינטרפרון, ככל הנראה בשל ביטוים של חלבונים נגיפיים שמדכאים את התגובה החיסונית. אנו מתכוונים לסרוק באופן שיטתי את חלבוני הנגיף כדי לאתר את אלה המדכאים את התגובה החיסונית. כך נבין טוב יותר כיצד חומק הנגיף מהתגובה החיסונית של המארח - דבר שעשוי לסייע בזיהוי יעדים לפיתוח גישות חדשניות להגנה מפני הנגיף.
3. אפיון דלקות בדרכי הנשימה הנגרמות על ידי נגיף הקורונה בישראל: בכוונתנו לרצף דגימות מחולים עם מחלה בדרכי הנשימה שאושפזו במרכז הרפואי רבין, על מנת לזהות נוכחות של מחוללי המחלה. מטרת הפרויקט היא לזהות מאפיינים אפידמיולוגיים וקליניים של מחלת הקורונה בצורתה הקשה.

שותפים חיצוניים: המרכז הרפואי רבין (בילינסון); המכון למחקר ביולוגי בישראל; אוניברסיטת סטנפורד; קמפוס המחקר ג'נליה של המכון הרפואי ע"ש הווארד יוז; מרכז טולוז פורפן לפתו-פיזיולוגיה, INSERM; האוניברסיטה הרפואית הצבאית של וייטנאם; אוניברסיטת פרידריך שילר, ינה, גרמניה.

מטרת המחקר: גילוי רשימת הגנים הנחוצים לכניסת הנגיף לתא המארח ולדיכוי התגובה לאינטרפרון, אימות הגנים החיוניים לשני התהליכים הללו, אפיון דלקות בדרכי הנשימה אצל 200 חולי קורונה.

תוצאות צפויות: יעדים חדשים לתרופות נגד הנגיף, מידע ברזולוציה גבוהה יותר על מצוקה נשימתית קשה הקשורה למוות מקורונה.

עלות: $250,000 במהלך שנה אחת

מציאת הנקודה החלשה ביותר של נגיף הקורונה לצורך פיתוח חיסון/ פרופ' יונתן גרשוני, המחלקה לחקר התא ואימונולוגיה, הפקולטה למדעי החיים ע"ש וייז

נגיפים מחוללים מחלה באדם על ידי היקשרות לקולטנים ספציפיים המצויים על תאים בגופנו. אתרי ההיקשרות של קולטנים אלה, המכונים אפיטופים, הם נקודות החולשה הפגיעות ביותר של הנגיף. מחקרו של פרופ' גרשוני מבוסס על תפיסה חדשנית בפיתוח חיסונים: מיקוד התגובה החיסונית באופן בלעדי במשימת נטרול האפיטופים. מזה כ-15 שנים עובדים פרופ' גרשוני וקבוצתו על פיתוח חיסונים מבוססי-אפיטופים עבור נגיפים ממשפחת הקורונה.

עבודתם, שנרשמה לאחרונה כפטנט, מראה כיצד ניתן לבודד ולשכפל את אתר ההיקשרות של הקולטן עבור נגיפים קטלניים קודמים ממשפחה זו (סארס ומרס). מטרת החוקרים כעת היא לגלות כיצד ניתן למקד את התגובה החיסונית במדויק במשטח הרגיש ביותר של נגיף הקורונה הנוכחי, ולפתח עבורו אפיטופ מנטרל.

שותפים חיצוניים: המרכז הרפואי שיבא בתל השומר; אוניברסיטת וושינגטון בסיאטל

מטרת המחקר: זיהוי האתר המדויק שבו נקשר נגיף הקורונה לתא האנושי וחודר אליו.

תוצאות צפויות: פיתוח חומרים המועמדים לשמש כחיסון, טיפול נגד הנגיף – פיתיון מולקולרי.

עלות: $250,000 במהלך שנה אחת

חיזוק החסינות האוטונומית של התא וצמצום ההדבקה הנגיפית/ פרופ' ערן בכרך, המחלקה לחקר התא ואימונולוגיה, הפקולטה למדעי החיים ע"ש וייז

​

המחקר מתמקד בקו התגובה הראשון של התאים להדבקה נגיפית, שנקרא החסינות האוטונומית של התא. תגובה זו יכולה להיות שונה במקרים שונים כתוצאה מהבדלים גנטיים בין בני אדם, וכן בשל מניפולציות של הנגיף. אך חשוב מכול, התגובה עשויה להיות מושפעת מתרופות שונות. כיום מבצעים החוקרים ניסויים עם תרכובות המחזקות את החסינות האוטונומית של התא, ומצמצמות את ההדבקה הנגיפית. בפרויקט משתתפות שלוש מעבדות באוניברסיטת תל אביב, המשלבות ידע ומומחיות בתחומים של וירולוגיה מולקולרית, אינטראקציות בין הנגיף לתא ואימונולוגיה חישובית, ופועלות בשיתוף עם בתי חולים המסונפים לאוניברסיטה.

מטרת המחקר: יצירת מודלים תקפים ורב-שכבתיים של תגובות חיסוניות בתאים מבודדים ובמודלים של עכברים.

תוצאה צפויה: תרכובות המועמדות לשמש כתרופות שיפעילו את החיסוניות הטבעית של הגוף לנגיף הקורונה ואת היכולת שלו להתגבר על המחלה.

עלות:

$450,000 לרכישת מכשיר למיון תאים נגועים.

$385,000 במהלך שנה אחת למימון חומרי מעבדה ואנשי צוות.

בואו להיות שותפים יחד איתנו למאמצי המלחמה בקורונה - לתרומה לחצו כאן