מאפס ל- 2,000 תוך יומיים

בתוך ימים ספורים, הצטרפה האוניברסיטה למובילי המהלך להרחבה דרמטית של היקף הבדיקות לגילוי המחלה, וכעת היא מפעילה מעבדה ברמת בטיחות גבוהה ביותר לבדיקות קורונה. סיוע זה יאפשר בידוד מיידי של חולים מאומתים ואף ישפר משמעותית את הליכי קבלת ההחלטות בנוגע להסגר בכלל האוכלוסייה.

שיתוף פעולה יוצא דופן, של חוקרים מהפקולטה לרפואה והפקולטה למדעי החיים עם חוקרים מפקולטות מקבילות מאוניברסיטאות אחרות בארץ, אשר נועד לגייס את כל ההון האנושי והמשאבים של האקדמיה ולהעמידם לרשות מערכת הבריאות, הוביל, בשיתוף עם אגף ההנדסה באוניברסיטת תל אביב, להקמת מעבדה המסוגלת לדגום 2,000 בדיקות קורונה ביום.

בשלב הראשון, שלחה האוניברסיטה 1,000 סטודנטים לרפואה ו-600 סטודנטים לתארים מתקדמים בביו-רפואה למעבדות מאושרות ברחבי הארץ, על מנת שיסייעו בתהליכי איסוף ועיבוד הדגימות.

​

במקביל, בזמן שיא של 80 שעות, הוקמה מאפס מעבדה שהיו בה קירות בלבד, והיום היא מעבדת 2,000 בדיקות קורונה ביום, בסטנדרטים הגבוהים ביותר של בטיחות ומחקר. השותפים לפרויקט עבדו מסביב לשעון כדי להוציא לפועל תוך ימים ספורים עבודה שאורכת בדרך כלל בין 4 ל- 6 חודשים.

בזמן זה נרכשו ציוד מגן לצוות וחומרי מעבדה, רובוטים היברידיים לטיפול בנוזלים לצורך בידוד חומר גנומי מהנגיף, מכשירי PCR כמותיים ומחשבים.

מטרה חשובה נוספת אשר האוניברסיטה לקחה על עצמה היא פיתוח בדיקות סרולוגיות. 
בדיקה סרולוגית היא הבדיקה היחידה אשר תוכל לאשר מי כבר פגש את הנגיף ומי פיתח חסינות כנגד הנגיף. פיתוח בדיקה סרולוגית הוא קריטי בקביעת מדיניות היציאה מהסגר מכיון שבעזרת בדיקות אלו ניתן יהיה למפות את אוכלוסיית המחוסנים ולשלוט באמצעות מידע אמין זה, בהתפרצות חוזרת של המגיפה.

הבדיקה תאפשר זיהוי האוכלוסייה שנחשפה לנגיף, אך לא פיתחה סימני מחלה, וכן את האוכלוסיה שנחשפה לנגיף ופיתחה סימני מחלה אך לא נבדקה בזמן המחלה. זיהוי אוכלוסייה זו חשוב על מנת להבין מי באוכלוסייה מסוגל להמשיך להדביק, מי באוכלוסייה פיתח עמידות לנגיף ולהבין מי עלול לחלות בעקבות חשיפה לחולה.

הבדיקה תאפשר לזהות פרטים באוכלוסייה שיכולים להמשיך בתפקידם ללא חשש להדבקה בנגיף, ובנוסף תאפשר מידע נרחב יותר לגבי מידת החשיפה של האוכלוסייה. בין היתר ניתן לחשוב על משקים חיוניים שבהם בדיקה זו תהא בעלת תועלת משמעותית באיתור מחוסנים.

בפן הרפואי, ניתן יהיה לאתר את אוכלוסיית הצוותים הרפואיים שיוכלו ביתר בטחון לטפל בחולים.

בנוסף, לבדיקה הסרולוגית יש משמעויות טיפוליות רבות. במידה ויפותח חיסון, בדיקה זו תוכל לסייע בבחינת יעילות החיסון על ידי ניטור רמת הנוגדנים בדם המחוסן. כמו כן, בדיקה זו תאפשר לאתר ״תורמי סרום״ פוטנציאליים עם רמות נוגדנים גבוהות אשר יוכלו לתרום סרום לחולים מונשמים.

חשוב לציין כי גם לאחר שיסתיים המשבר הנוכחי, תמשיך המעבדה החדשה לפעול כמעבדת מחקר בינתחומית, ותשרת קבוצות מחקר בתחומים של וירולוגיה, אימונולוגיה, רפואה נשימתית, גנומיקה ועוד. חוקרים אלה ימשיכו לחקור לעומק את נגיף הקורונה ומחוללי מחלות נוספים – פעילות שעד כה לא ניתן היה לבצעה באופן בטוח באוניברסיטת תל אביב.

עוד על הקמת המעבדה תוכלו לקרוא כאן

בואו להיות חלק מהמאמץ שלנו למלחמה בקורונה - לתרומה לחצו כאן >